שיר לשבת

בשבועות הראשונים של המלחמה עסקנו הרבה בחיפוש ויצירת עוגנים. אחד מהם היה ה"שיר לשבת", שממשיך איתנו. בכל יום שישי, בשעות הצהריים, עולה שיר של מישהו או מישהי מחברי הקהילה בקבוצות הווטסאפ וברשתות החברתיות.

הפרוייקט התחיל בשיתוף שיר של רון דהן מספרו "מגול", אותו הקריאה תמר מור סלע באירוע במסגרת הסדרה "עושים נפשות - יוצרים עוגנים של תקווה".

לפני שתמר קוראת את השיר היא מקדימה - "יש לספרות ולשירה את הכוח הזה גם להיות איזה טקסט קולקטיבי כזה, וגם להיות מאוד מאוד פרטי ולדבר עבורנו את מה שלנו אולי קשה יותר"

כל עוד\ רון דהן

כָּל עוֹד עוֹרֵב צוֹפֶה

מִמְּרוֹם עָנָף עֵירֹם

כָּל עוֹד עֵדוּת נִמְסֶרֶת כִּלְשׁוֹנָהּ

כָּל עוֹד הַהִיסְטוֹרְיָה הִיא יָם

כָּל עוֹד אֱלֹהִים הוּא שְׁאֵלָה

כָּל עוֹד רַעַד בִּקְנֵי הַסּוּף

כָּל עוֹד הַשָּׂפָה נְסוֹגָה אֶל הַגּוּף

אַל תְּוַתֵּר

הָעוֹלָם נוֹטֶה אֵלֶיךָ כְּיֶלֶד פָּצוּעַ

אַל תְּוַתֵּר

רְכֹן אֵלָיו בַּחֲזָרָה

כָּל עוֹד

דְּבַר־מָה

(מתוך ספרו "מָגוֹל", הוצאת "הקיבוץ המאוחד- ספרית פועלים")

לאחר השיתוף הזה, פנינו לכותבות וכותבים מתוך הקהילה וכך מדי שבוע בשעות הצהריים של שישי נכנסו יחד לשבת עם מילים של שירה. השירים עולים גם ברשתות החברתיות ומאפשרות לפעילים שלנו לקבל במה, ולחברי הקהילה ולקהל של נפשות להחשף לשירה של הפרטים בתוך הקהילה.

זה בסדר / שיר אלוני

זה בסדר להיות עצובים

זה בסדר להישבר מבפנים

זה בסדר להרגיש הצפה

זה בסדר להרגיש כמו רצפה

זה בסדר להרגיש קצת אשמה

זה בסדר להרגיש גם עוצמה

זה בסדר להתחיל בקטנה

זה בסדר להתחיל גם מחר

זה בסדר להודות שזה לא קל

זה בסדר לקחת את הזמן

זה בסדר להמשיך ולפעול

זה בסדר לעצור את הכל

זה בסדר לחייך את האור

זה בסדר לבכות את השכול

זה בסדר אני אקום מחדש

זה בסדר גם אם יהיה קצת חשש

זה בסדר להיות סתם אדם

זה בסדר לברוח מהעולם

והוא האור / ספיר פז מקריאה לאה גולדברג

" אני אחיה, אחיה ואוהב את החיים הללו. 

אוהב אותם על כיעורם, על חוליים, על אימתם - ולא אצא מדעתי. אני רוצה לחיות. לחיות הרבה. לחיות חיי אדם אשר מותר לו לנשום. לחיות באור." 

קישור לאינסטגרם עם הקראת הטקסט

בחיי / עדן שפילמן

עַל הַיֹּפִי שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה

לֹא אֲדַלֵּג יוֹתֵר.

אֶשְׂמַח, בְּחַיַּי שֶׁאֶשְׂמַח.

וְלֹא אֶשְׁקַע עוֹד

בֵּין טִפּוֹת הַכְּאֵב הַשְּׁקוּפוֹת,

אֲנִי אֶזְרַח, בְּחַיַּי שֶׁאֶזְרַח.

יום מושלם / טליה פרידמן

בְּיוֹם מֻשְׁלָם

חַיָּב לִהְיוֹת יָם

חַיָּב לִהְיוֹת תָּם, הַיָּם,

כְּאִלּוּ אִישׁ לֹא טָבַע בּוֹ מֵעוֹלָם.

בְּיוֹם מֻשְׁלָם

חַיֶּבֶת לִהְיוֹת אֲנִי

כְּאִלּוּ לֹא הָיִיתִי מֵעוֹלָם

וְאֵין בִּי זִכְרוֹנוֹת,

רַק הֹוֶה.

כָּל הַמִּלִּים שֶׁיֵּאַמְרוּ יִתְכַּוְּנוּ,

וְאֶת הַפֵּרוֹת נִקְטֹף מֵהָעֵצִים

בִּבְלִי דַּעַת.

הַלַּיְלָה יֵרֵד בְּרַכּוּת.

בְּלִי בְּעַתָּה,

בְּלִי סִיּוּט,

וְהַחֹשֶׁךְ

לֹא יְבַשֵּׂר דָּבָר.

בְּיוֹם מֻשְׁלָם

חַיָּב הַיָּם לִהְיוֹת

לִבִּי שָׁלֵם

כְּאִלּוּ לֹא נִשְׁבָּר 

מֵעוֹלָם.

* / חגית זוהרה מנדרובסקי 

השבת מסוככת עלי מפני העולם.

לשון התפילה כקליפת הגנה

משננת מלים עתיקות. 

מה רוחש, מבעבע

תחת האותיות הזוהרות

בשפת הקודש.

פי ממלמל ולבי כבוי 

מבקש להידלק באור נכון.

מתמודדת עם השפיות / שולה בן דעת אלפרוביץ

מתמודדת עם השפיות

מחפשת לגעת בתוך

ולהישאר

להיות כאן ועכשיו,

לגעת בשמים

לחוש את האדמה בכפות הרגליים

לדעת את האור ואת המים

להיות אויר

שקוף, צלול, מלא

להיות ירוק ודשא ועלה

לנשום שמים רחבים ועננים

ולדעת לשלם

ולקבל

ולתת

ולהיות כאחת האדם.

כמו אימא / עינת קפקא

כמו אמא שמחכה מחוץ לגן

הרבה אחרי שהילד הפסיק לבכות

או כמו ילד שיושב בתוך

חדר ריק, אחרי טריקה מחכה לדפיקה. 

אחרי שנים רבות הם יבינו:

אדם צריך שיתגעגעו אליו, שיחשבו שאין לו תחליף, שיגידו: אי-אפשר בלעדייך כפרה. 

קשה החכיון לגעגוע ואין פטור ממנו. 

~ אורית קלופשטוק

כָּל הַלַּיְלָה לָחַמְתִּי בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה

וּבְגַלִּים רָמִים.  כִּמְעַט טָבַעְתִּי

הֵד קוֹלָן שֶׁל הַנָּשִׁים הַמְּתוֹפְפוֹת

הָיָה לִי לְחוֹמָה

כַּמָּה כּוֹחַ בַּיָּדַיִם כּוֹחַ בַּשִּׁירָה

עַכְשָׁו גַּם אֲנִי יְכוֹלָה.

גבריאלה בודנר

לב מבקש

מהעבר - להסתתר

אל העתיד - למהר

הווה מבקש

דבר-מה אחר

הווה מבקש

שאתן לו 

לדבר

אהבה / רחלי כהן

עמדתי על שפת הים,

הבטתי לעבר האופק.

ים ושמים נגעו בשפתותיהם,

אהבה ניצתה שם.

הרגשתי כוכב נופל לתוך ידי,

מי הים ליטפו את רגלי.

כמה נפלאה האהבה,

מרפאה כל מכאוב.

כמה יקרה האהבה, 

מים רבים לא ישטפוה.

כמה תמימה האהבה,

אל תפגעו בה.

אהבה מרטיטה את הלב,

ומרקידה את הנשמה.

חבקו אותה בחום,

אל תתנו לה לחמוק.

אהבה.

בקרוב יבואו לנו הרקפות / בלה שגיא

בְּקָרוֹב יָבוֹאוּ לָנוּ הָרַקָּפוֹת.

לוּ רַק תִּהְיֶה בָּנוּ הָרוּחַ

גַּם הַשָּׁנָה

לֶאֱהֹב אוֹתָן

עַל יָפְיָן הָרוֹעֵד, הַשַּׁבְרִירִי,

עַל כמיהתָן הַחֲרִישִׁית

לְהָעֵז וּלְהַפְצִיעַ שׁוּב לְעוֹלָם הַזֶּה,

לְהָרִים צַוָּארָן הֶעָנֹג

מִבֵּין מִסְתּוֹר הַסֶּלַע

לִזְהֹר בָּאוֹפַנִּים הָרַבִּים שֶׁל הָתִּקְוָה.

בְּקָרוֹב יָבוֹאוּ לָנוּ הַכַּלָּנִיּוֹת.

לוּ רַק תִּהְיֶה בָּנוּ הָרוּחַ.

מרים בן-עמוס

אור כשבת זוהר ממרחק

שקט, נסתר, מקרוב נשחק 

מתמוגג עם ההכחשה,

לבורים היא אינה קשה

שלטון הצעקות

את השונה מוחקות

הן בולמות וחוסמות

מהומות רק שומעות

הייאוש - מסקנתי

בלבי - זו תשובתי

אך ברגע אובדן האור

כשבעיניי שולט השחור

מופיע צליל פיוט ישן

ראשי בתמימות עליו נשען

מתמזג ומתאדה

רוטט בעוז ונוגה

נכנס אלי ברוך ובעדנה

ואנוכי בברכה לו עונה

מושך לטוב הטהור

שכולו עשוי מאור

אילנה רודשבסקי - מתוך "טסקה"

"מקס הקשיב לצלילי הפתיחה של ״באופן מילולי״, וכמה דקות אחר כך אמר, שמעת? אין מילה שאין בעברית. אני שונא סנובים שאומרים שאין להם מספיק מילים בעברית.

טסקה, אלקה אמרה. מקס חשב קצת ואמר בהיסוס, אני חושב שאצל אבן שושן זה כיסופים או כמיהה, ואלקה אמרה, כן, אפשר גם ערגה וגעגועים, אבל אין במילים האלה את ההרגשה של התסכול והמועקה והעצב והחוסר אונים. את יכולה להשתמש גם בעצב, ערגה וגעגועים, מקס אמר, ואלקה חתכה חתיכה מהנקניק, הניחה אותה על פרוסה של לחם שחור, נגסה ואמרה בפה מלא, אני יכולה, אבל המילים האלה הן לא טסקה."

~ חגית זוהרה מנדרובסקי

סוֹדוֹת שֶׁלּוֹחֶשֶׁת לִי הָאֲדָמָה

כִּי יֵשׁ יוֹפִי בַּמָּקוֹם בּוֹ

הָאָדָם מְכַבֵּד אוֹתָהּ.

סוֹדוֹת שֶׁלּוֹחֲשִׁים לִי הַפְּרָחִים

כִּי תָּמִיד יֵשׁ אוֹר

גַּם כְּשֶׁאָנוּ שְׁרוּיִים בַּחֲשֵׁיכָה. 

סוֹדוֹת שֶׁלּוֹחֲשׁוֹת לִי הַצִּפּוֹרִים

כִּי הַשִּׁירָה הִיא מְקוֹר

הֲרִפּוּי. מַעֲנִיקָה כְּנָפַיִם.

סוֹדוֹת שֶׁלּוֹחֲשׁוֹת לִי הָאֲבָנִים

כִּי הַלֵּב הַנִּסְתָּר בְּתוֹכָן פּוֹעֵם

וְאַל לָנוּ לִטְעוֹת בּחָזוּת הַנֻּקְשָׁה.

סוֹדוֹת שֶׁלּוֹחֲשִׁים לִי מַלְאָכִים

הַנֶּחְבָּאִים בָּעֲנָפִים הָעֲדִינִים 

כִּי הַכֹּל שַׁבְרִירֵי וַאֲרָעִי

רַק הָרֶגַע הַזֶּה 

מְקֻדָּשׁ.

מכתב לאופרי / עדן שפילמן, מתוך "ספר בכתובים"

פִּתְאוֹם הַשֶּׁקֶט בָּא וְהָרַעַשׁ מְקַבֵּל מַשְׁמָעוּת אַחֶרֶת

פִּתְאוֹם רְעָמִים מֵעַל יָם נִרְגָּעִים

וְאֵיכְשֶׁהוּ הִגִּיעַ קַיִץ בְּאֶמְצַע חֹרֶף, 

כָּכָה, בְּאֶמְצַע מִלְחָמָה.

כְּמוֹ רְטִיָּה סְפוּגָה בְּאַהֲבָה עַל פֶּצַע מְדַמֵּם

וְיָדַי כּוֹתְבוֹת  

מִלִּים חֲדָשׁוֹת

לְעִתִּים זֶה כָּל מַה שֶּׁעָלַי לַעֲשׂוֹת.

אוריה פיציון

אני מחלימת תמיד

מאוזנת על הספה

חתול חי עליי

ביד נר מן הצומח

הבית שקט

לפניי החלומות

הלב שלי יוצא לכל הכיוונים.

אני רוח רפאים מתאכסנת בגופים:

האם, האב, הילד, האישה.

הגוף נמשך למטה מאוזן להפליא.

העור יבש (מזגן, חורף, פרידות)

בעיניים ילד הולנדי

נחוש מאוד מאוד

מיומנו של אביהוא / נהיר ליבי

גם אני הקרבתי אש-

זרה הקב"ה חול בעיניי

והבערתי את המזבח עם קטורת

כתורת השם לא פעלתי.

מפלתי באה כי נכנסתי שתוי-יין

לבניין, למקדש, כשאני ערירי, וחיי הלכו.

הלכה הוריתי לפני רבותיי.

שמה-רבה רק אמרו אחרי מותי.

מותירים שובל מרירות אחרי הסתלקותי

אך לא מתקוממים על גזירת המקום כלל.

קללה לא עלתה על פיהם. נדמו.

מדמו של בנם לא קל להם.

עליהם בגללי להצדיק את

הדין.

י"ח באדר ב' תשפ"ד / 28/3/24

הלילה הזה מכל הלילות / טל גרמיזה

אולי

אולי תבואי

נמשים ורגליים יחפות.

אולי

אולי תבואי,

הלילה הזה מכל הלילות.

אולי

אולי תגיעי

הלכת ופנית כה וכה.

מהו בית

אם לא המקום בו תמיד פותחים את הדלת

מהו בית

אם לא המקום שמבקש ממך

לבוא?

אולי

אולי הלילה

תכתבי מילים יפות.

הרי תמיד הן היו לך,

תמיד הן היו בך,

רק לא נתת לאיש לראות.

אולי תבואי,

אולי הלילה,

אולי תבואי הלילה הזה מכל הלילות.

חדר המתנה / רות אלטשולר

הכאב הגדול ששוכן בי

לא יכול להידחס לתוך מילים

העצב לא יודע להתייחס לאותיות

בשתיקה בוהה אל מעבר לאופק

הכאב והעצב

מרגישים דחויים

שולחים שורשים

אל נשמתי

ומתכוונים להשתקע

הם לא רצויים

והם יודעים זאת

אך כנראה שמצאו מנוח

בין קרעיו של ליבי

יש מקום משלי / גבריאלה בודנר

ראיתי גשר באוויר

מעל הבדידות

מוצא שביל שמיים

בין עצבות לעצבות

יש גל אשר נפל

על החוף

אמר סוף

נתן והלך

עמוק בְחול אשר שכח

שמעתי שממה בלב מדבר

מתמלאת שתיקות הדים

צל מתהלך כמו נזכר

ובשקט ממתין

יש פרח על המים

נפתח ונשען

כמו הלב שלי

מונח מוכן

יש מקום משלי

שם מעולם לא דרכה כף רגלי

יש מקום משלי

ואני בדרכי אליו

והוא דרכי

מחווה לסופר פול אוסטר ז"ל

ציטוט של אוסטר על ההחיבור בין היצירה לזהות: "אני חייב להודות שכל העיסוק הזה בזהות לא כל כך נהיר לי. זהות בשבילי זה הדרכון שלי – שעליו מופיעים השם והתמונה שלי. האמביציה שלי כסופר הייתה מההתחלה לכתוב על הדברים המהותיים בחייו של אדם – להיוולד, להתבגר, לאהוב, להיאהב."

חושך בבית / ספיר פז

מְנוֹרָה בּוֹדֶדֶת מְלַמֶּדֶת מִישֶׁהוּ

כָּאן. מִישֶׁהוּ הִדְלִיק אוֹר מִפְּנֵי

חֹשֶׁךְ בַּבַּיִת

אֶתְמוֹל נִצְמַדְתִּי לַמִּלִּים שֵׁשׁ שָׁעוֹת בְּרֶצֶף

עַל כִּסֵּא הָעֵץ נַעְתִּי בְּטֵנֵרְס-תְּפִלָּה

שֶׁיַּעֲצֹר הָאֱלֹהִים מֶרְכְּבוֹתָיו

שֶׁיְּכַסֶּה הַיְּלָדִים בֶּעָנָן

חֹשֶׁךְ בַּבַּיִת

קוֹצִים חוֹדְרִים דֹּק עַרְפֶל הַזְּמַן הַמִּתְעַבֵּר

וּבְבִטְנוֹ סָפֵק עֲתִיד חַיֵּינוּ

סָפֵק עֲתִיד מוֹתֵנוּ

דָּבָר אֵינוֹ בָּרוּר כָּעֵת.

חֹשֶׁךְ בַּבַּיִת

נוֹשֵׁק עַל עוֹרִי

אֲפִלּוּ הוּא זָקוּק

לְמַגַּע אָדָם

לְהַרְגִּיעַ אֶת קֶצֶב פְּעִימוֹת הַלֵּב.

(המלצה של רות שילה) You’ve Got a Friend \ Carole King - אתה לא לבד / פלורה

ביצוע עברי לשירה של קרול קינג - בהמלצה של רות שילה

השיר בספוטיפיי: https://open.spotify.com/track/4tKpLvMTFyiURcWQF6e1xK?si=c40396a64edc4fa4

כשעולה בך העצב

כשצריך קצת אהבה

כשכלום כלום לא מסתדר

תעצום את העיניים תחשוב עלי

עוד רגע אני שם

עם חיוך להאיר את הלילה הכי חשוך

אם תקרא בשמי לא משנה איפה אני

ארוץ אליך לראות אותך שוב

קיץ סתיו חורף אביב לקולך אני אקשיב

ואהיה שם

אתה לא לבד

אם השמיים מעליך שחורים ומאיימים

והרוח דופקת בחלון

תעצום את העיניים ותיזכר

אני לא רחוקה

עוד רגע נשב נצחק ביחד

רק תקרא בשמי ולא משנה איפה אני

ארוץ אליך לראות אותך שוב

קיץ סתיו חורף אביב לקולך אני אקשיב

ואהיה שם

נכון שזה מרגיע שיש חברים

כשהקושי לא מרפה

יש שנאה שרודפת צריך לתת לה ללכת

יש שלכת

אם תקרא בשמי לא משנה איפה אני

ארוץ אליך לראות אותך שוב

קיץ סתיו חורף אביב לקולך תמיד אקשיב

ואהיה שם

אתה לא לבד

הנה בא הגל / יעל ריכרדסון

הנה בא הגל,

הקרקע נשמטת מתחתיי,

ושוב אני לא עומדת,

ושוב אני לא אחוזה.

הנה הגל מתנפץ,

מערבל את רגשותיי,

ושוב אני לא נושמת,

ושוב אני לא יציבה.

הנה עובר הגל,

החול מדגדג את אצבעות רגליי,

ושוב אני מסוגלת,

ושוב אני מרגישה.

תכף יבוא הגל הבא,

תכף אתמלא חרדה.

מי יודע? אולי עד אז,

אלמד לשחות,

להיות חופשייה.

קישור לספרה של יעל: https://www.e-vrit.co.il/Product/31868/%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94__%D7%A4%D7%97%D7%93_%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA

תני לגשם לרדת / שיר אלוני

וברגע את אוויר

הקול שלך כה שביר

ואין מי שיקשיב

הקור מקפיא את התקווה

לקבל מעט אהבה

את בונה חומה שמתעבה

תני לגשם לרדת

אור עוטף אותך

גם כשאת מפחדת

מהקול שלך

וזכרונות רבים עולים

הטיפות הופכות לגבישים

שמקפיאים אותך בפנים

את מנסה למצוא מילים

לאסוף את כל החושים

וכאבים כה ישנים

תני לגשם לרדת

אור עוטף אותך

גם כשאת מפחדת

אני כאן אתך

את יודעת שאני אתך..

~ שיר אלוני

להאזנה:

ספוטיפיי- https://spoti.fi/3KHfXb1

יוטיוב (קליפ אנימציה)- https://www.youtube.com/watch?v=GvdEAE01dn8

צמיחה / תמר בר לוי פאר

לבד במרפסת יושבת וחושבת

דגל גאווה מעלי

ותקווה לשינויים בחיי

שנת בחירות זאת השנה

ואני מהמשנות שלא מותרות

הוא אמר את מיוחדת

את לא מתמודדת

את פשוט עפה על החיים

ונהנית מהשינוים

אני פה כדי להגיד

אותי אף אחד לא מפחיד

אנחנו מפה לא נזוז

לא עכשיו ולא בחודש תמוז

ראש השנה מגיע

ואני בפעם הראשונה לבד

אך לא בדד

אעוף על החיים

ואתנסה בכל השינויים

~ תמר בר לוי פאר

*השיר נוצר בסדנה של שיר אלוני

I need to be loved/ שולה בן דעת אלפרוביץ'

שולה מקריאה את השיר בערב "שני ספרים, שני עולמות"

מתוך הספר "את מדממת אני בוכה"

I need to be loved

I need to be loved

As a child

Who will never be left.

I need to be loved as a woman.

There's an empty hole

In my heart that needs to be filled

I need to be respected

And cared for, and cared about

I need love

And warmth.

I need to repair a damage

That cannot be repaired.

Ease a pain, very old.

Which hurts again and again

As if it is now.

I NEED TO BELIEVE

I need to believe

That I deserve

All these things

To know

That I am not alone

When I CRY

OR HURT

There's a little child

In me

That needs to be held

A little girl

Crying for help

A young woman

Desperate for love

An angry teenager

Ready to kill

And me

Full of pain and loss

Carrying an empty hole in my heart

For so many years

If I can't love this lonely child

And care for her

See this angry boy

Accept and forgive him

Respect and love him

For what he is carrying around

And turn his anger into power

If I can't let this woman be

Let her beauty show

And let her love

IF I CAN'T LOVE THEM

There will always be

An empty dark painful hole in my heart

And I'll grow old

Before this tormented

Child

Can learn how to walk.

לו יהי / נעמי שמר

סוגרים שבוע גדוש במופעים של פעילי נפשות, בקבוצות התיאטרון, המוזיקה והאמנויות השונות. בחרנו בשיר של נעמי שמר "לו יהי", שבוצע על ידי תלמידי "מכללה לכל"-שק"ל, יחד עם סטודנטים מהאקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים במופע הסיום.

עוד יש מפרש לבן באופק

מול ענן שחור כבד

כל שנבקש לו יהי.

ואם בחלונות הערב

אור נרות החג רועד

כל שנבקש לו יהי.

לו יהי, לו יהי

אנא - לו יהי

כל שנבקש לו יהי.

אם המבשר עומד בדלת

תן מילה טובה בפיו

כל שנבקש לו יהי

אם נפשך למות שואלת

מפריחה ומאסיף

כל שנבקש לו יהי

מה קול ענות אני שומע

קול שופר וקול תופים

כל שנבקש לו יהי

לו תישמע בתוך כל אלה

גם תפילה אחת מפי

כל שנבקש לו יהי

בתוך שכונה קטנה מוצלת

בית קט עם גג אדום

כל שנבקש לו יהי.

זה סוף הקיץ סוף הדרך

תן להם לשוב הלום

כל שנבקש לו יהי.

ואם פתאום יזרח מאופל

על ראשנו אור כוכב

כל שנבקש לו יהי.

אז תן שלווה ותן גם כוח

לכל אלה שנאהב

כל שנבקש לו יהי.

האור המהפנט / מרים חדד

קישור לקליפ: https://youtu.be/C6fbnd07uck?si=-m--IqiBF_FFUuzW

היא לבדה כוכב מאיר דרכה

קטן באפלה וערפל

אוי, ירח מסתתר

זה הזמן שמהתל

נעורים עיוורים

רצים במהירות

וזקנת החכמים לאט

עד לסוף קריעת הסרט

מנצחים אין כאן

כי יש לה חברים

שצנחו שבויים אל מול החושך

מול החושך...

היא לבדה כוכב מאיר דרכה

קטן באפלה וערפל

אוי, נשבעת לא לוותר

בעד ארצה האור המהפנט.