top of page
  • nefashotjr

שיר לשבת

עודכן: 13 במאי

בשבועות הראשונים של המלחמה עסקנו הרבה בחיפוש ויצירת עוגנים. אחד מהם היה ה"שיר לשבת", שממשיך איתנו. בכל יום שישי, בשעות הצהריים, עולה שיר של מישהו או מישהי מחברי הקהילה בקבוצות הווטסאפ וברשתות החברתיות.

הפרוייקט התחיל בשיתוף שיר של רון דהן מספרו "מגול", אותו הקריאה תמר מור סלע באירוע במסגרת הסדרה "עושים נפשות - יוצרים עוגנים של תקווה".

לפני שתמר קוראת את השיר היא מקדימה - "יש לספרות ולשירה את הכוח הזה גם להיות איזה טקסט קולקטיבי כזה, וגם להיות מאוד מאוד פרטי ולדבר עבורנו את מה שלנו אולי קשה יותר"


כל עוד\ רון דהן

כָּל עוֹד עוֹרֵב צוֹפֶה

מִמְּרוֹם עָנָף עֵירֹם

כָּל עוֹד עֵדוּת נִמְסֶרֶת כִּלְשׁוֹנָהּ

כָּל עוֹד הַהִיסְטוֹרְיָה הִיא יָם

כָּל עוֹד אֱלֹהִים הוּא שְׁאֵלָה

כָּל עוֹד רַעַד בִּקְנֵי הַסּוּף

כָּל עוֹד הַשָּׂפָה נְסוֹגָה אֶל הַגּוּף

אַל תְּוַתֵּר

הָעוֹלָם נוֹטֶה אֵלֶיךָ כְּיֶלֶד פָּצוּעַ

אַל תְּוַתֵּר

רְכֹן אֵלָיו בַּחֲזָרָה

כָּל עוֹד

דְּבַר־מָה


(מתוך ספרו "מָגוֹל", הוצאת "הקיבוץ המאוחד- ספרית פועלים")



לאחר השיתוף הזה, פנינו לכותבות וכותבים מתוך הקהילה וכך מדי שבוע בשעות הצהריים של שישי נכנסו יחד לשבת עם מילים של שירה. השירים עולים גם ברשתות החברתיות ומאפשרות לפעילים שלנו לקבל במה, ולחברי הקהילה ולקהל של נפשות להחשף לשירה של הפרטים בתוך הקהילה.


זה בסדר / שיר אלוני

זה בסדר להיות עצובים

זה בסדר להישבר מבפנים

זה בסדר להרגיש הצפה

זה בסדר להרגיש כמו רצפה


זה בסדר להרגיש קצת אשמה

זה בסדר להרגיש גם עוצמה

זה בסדר להתחיל בקטנה

זה בסדר להתחיל גם מחר


זה בסדר להודות שזה לא קל

זה בסדר לקחת את הזמן


זה בסדר להמשיך ולפעול

זה בסדר לעצור את הכל

זה בסדר לחייך את האור

זה בסדר לבכות את השכול


זה בסדר אני אקום מחדש

זה בסדר גם אם יהיה קצת חשש

זה בסדר להיות סתם אדם

זה בסדר לברוח מהעולם



והוא האור / ספיר פז מקריאה לאה גולדברג

בחיי / עדן שפילמן

יום מושלם / טליה פרידמן

* / חגית זוהרה מנדרובסקי 

מתמודדת עם השפיות / שולה בן דעת אלפרוביץ

מתמודדת עם השפיות

מחפשת לגעת בתוך

ולהישאר

להיות כאן ועכשיו,

לגעת בשמים

לחוש את האדמה בכפות הרגליים

לדעת את האור ואת המים

להיות אויר

שקוף, צלול, מלא

להיות ירוק ודשא ועלה

לנשום שמים רחבים ועננים

ולדעת לשלם

ולקבל

ולתת

ולהיות כאחת האדם.


כמו אימא / עינת קפקא

~ אורית קלופשטוק

גבריאלה בודנר

אהבה / רחלי כהן

בקרוב יבואו לנו הרקפות / בלה שגיא

מרים בן-עמוס

אילנה רודשבסקי - מתוך "טסקה"

~ חגית זוהרה מנדרובסקי

מכתב לאופרי / עדן שפילמן, מתוך "ספר בכתובים"

אוריה פיציון

מיומנו של אביהוא / נהיר ליבי

הלילה הזה מכל הלילות / טל גרמיזה

אולי

אולי תבואי

נמשים ורגליים יחפות.

אולי

אולי תבואי,

הלילה הזה מכל הלילות.

אולי

אולי תגיעי

הלכת ופנית כה וכה.

מהו בית

אם לא המקום בו תמיד פותחים את הדלת

מהו בית

אם לא המקום שמבקש ממך

לבוא?

אולי

אולי הלילה

תכתבי מילים יפות.

הרי תמיד הן היו לך,

תמיד הן היו בך,

רק לא נתת לאיש לראות.

אולי תבואי,

אולי הלילה,

אולי תבואי הלילה הזה מכל הלילות.


חדר המתנה / רות אלטשולר

יש מקום משלי / גבריאלה בודנר

מחווה לסופר פול אוסטר ז"ל

חושך בבית / ספיר פז


16 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


bottom of page